אבל להיות מדריך/מדריכה ובטח קומונר/ית זה משהו אחר לגמרי. אין לך באמת חופש. תמיד יש לך שיעורי בית, ולא רק בקטע של להכין פעולת אמצ"ש או לצאת למסע הכנה, אלא לחשוב על הילדים האלה ואיך אפשר לקדם אותם ואת הפעילות של השבט והקבוצה בכלל. כן כן, אני יודע שיש מדריכים שלא בראש הזה ולא משקיעים במיוחד אבל עמוק בפנים כל אחד מאתנו יודע שזה הדבר הנכון. כי אם אנחנו רוצים להתקדם ולהשתפר אנחנו חייבים לבדוק, לחשוב, למדוד ובקיצור לעבוד.
הקטע הוא שלא תמיד יש לכם עם מי להתייעץ. לא לכל אחד מאתנו יש אחות שהייתה קומונרית או אח גדול שהיה מדריך. וחוץ מזה, מי יכול לתת לכם ייעוץ מקצועי של ממש שיעיף אתכם ואת השבט שלכם הרבה יותר גבוה? וגם אם את קומונרית שבאה לתת את הנשמה, אחרי הכל זו השנה הראשונה שלך בדרך כלל, ואת במקום חדש, סניף חדש ואנשים חדשים והמדריכה המחוזית צריכה לטפל בעשרות אם לא מאות קומונריות חוץ ממך. אז מה יהיה?

כמאמין דגול בתנועות הנוער החלטתי לשתף אתכם בניסיוני כמדריך, קומונר, ר"מ בישיבות תיכוניות ומאמן בני נוער. הייתי מדריך וקומונר וליוויתי כמה סניפים אז אני מכיר את העבודה. חוץ מזה, כמאמן תוכלו לקבל ייעוץ, והרבה יותר מזה, אוכל לעזור לכם למצוא את התשובות לשאלות שלכם בעצמכם. כן! זה עובד, ועובד מצוין!
זה ממש לא משנה מאיזו תנועת נוער אתם, פשוט כנסו ל"צרו קשר" בדף הבית וכתבו מה מטריד אתכם ותקבלו תגובה מהירה. בהתחייבות!